כשהקול האחד מספיק

ברגעי משבר, המוח האנושי לא מחפש היגיון – הוא מחפש תחושת ביטחון.

בעיצומה של מלחמה במזרח התיכון, כאשר רבים חיים בדאגה עמוקה לקרוביהם, קול מוכר – כזה שליווה פעם רוגע – יכול לשמש כאור קטן שמפיג את החושך, ולו לרגע.

מחקרים בתחום מדעי המוח מראים שקול מוכר, אפילו ללא תוכן משמעותי, יכול להאט את קצב הלב, להפחית הורמוני לחץ, ולווסת את חלקי המוח המגיבים לאיום.

המשמעות היא שקול מרגיע הוא בעצמו מסר –
לא למוח ההגיוני, אלא למוח הרגשי.
אותו חלק שמחליט אם נרעד או נישאר יציבים.

🫱🏻
אם יש מישהו שקולו מרגיע אותך – התקשר אליו.
ואם מישהו נרגע כששומע את קולך – שמור לו עליו באהבה.

בזמן שבו המרחק מפריד בינינו – קול יכול להיות הגשר.
גשר אל הקשר, התקווה, והרווחה הנפשית.

מרכז מולטי אקוט מונטריאול איתכם.